רש"י על קהלת י״ב:י״ד

מפרשים:
14 כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה. אֲשֶׁר אָדָם עוֹשֶׂה, יָבִיא הָאֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט. וּלְכַךְ נָקוּד "מַעֲשֶׂה" פַּתָּ"ח וְהַטַּעַם לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דָבוּק לַשֵּׁם:
15 עַל כָּל נֶעְלָם. אֲפִילוּ עַל הַשּׁוֹגֵג:
16 אִם טוֹב וְאִם רָע. אֲפִילּוּ נִכְשַׁל בְּמִצְוָה, כְּגוֹן נוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְגוֹ':